המומחה הרפואי כמגשר בתביעת רשלנות רפואית
מיהו מומחה? אדם שהתמחה במקצוע מסוים ויש לו דיפלומה, יכול לתת חוות דעת ולהעיד בבית המשפט בתחום מומחיותו המיוחדת. ברפואה כיום יש תת התמחויות מיוחדות. קיימים מומחים כלליים וקיימים מומחים ספציפיים. ביהמ"ש נוטה לייחס משקל רב יותר לחוות דעת כאשר המומחה הוא מהתחום המדויק בתת ההתמחות.
תקנה 127 לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת כי אם רצה בעל דין להוכיח ענין שברפואה לביסוס טענה מטענותיו, עליו לצרף לכתב הטענות חוות דעת של מומחה או תעודת רופא (מסמך שהוכן בעקבות בדיקת הרופא ואינו מכיל מסקנות) שנערכה לפי סעיף 24 לפקודת הראיות.
שכר חוות דעת רפואית הוא נכבד. למעלה מ- 5,000 שקל. החולים- התובעים, זקוקים לסכומים אלה כאוויר לנשימה, כדי לטפל בעצמם. יש חולים שידם אינה משגת לשלם שכר זה, הם מתייאשים ומוותרים על התביעה. זכות הגישה לערכאות מוכרת כיום בעולם כאחת מזכויות היסוד של האדם. בתי המשפט חייבים להיות נגישים, גם לחולים עניים.
בית המשפט או הרשם רשאים לפטור בעל דין מהגשת חוות דעת מטעמים מיוחדים שירשמו. על הנתבע לעמוד במבחן משולש: ראשית נסיבות מיוחדות המסבירות מדוע לא יהיה צודק לדרוש מהצד להגיש חוות דעת בכוחות עצמו. שנית, התביעה או ההגנה בעלת סיכוי סביר להתקבל ושלישית, ראשית ראיה או ראיה לכאורה והעניין הרפואי מבוסס גם ללא חוות דעת רפואית.
כבוד השופט עמית בבר"ע 1775/07 הצביע על חמישה כללי אצבע בבואו של בית המשפט לדון בפטור מהגשת חוות דעת רפואית:
• הגשת חוות דעת רפואית בתביעת רשלנות רפואית מהווה מעין "מסננת" ראשונית למניעת תביעות סרק.
• כאשר יש ספק ניכר בחוזקה של התביעה בעניין האחריות, אין להטיל על בעל הדין שכנגד עלות נוספת בדמות שכר טרחתו של המומחה הרפואי.
• חסימת דרכו של בעל דין להגיע לערכאות מפאת חסרון כיס, משמעה פגיעה בזכות הגישה לערכאות, יחד עם זאת להבדיל מפטור מאגרה שנעשה על חשבון המדינה, הפטור מהגשת חוות דעת רפואית יבוא על חשבון הצד שכנגד ולכן על מבקש הפטור להראות שאין באפשרותו לממן חוות דעת מטעמו. כמו כן יש לבחון האם הצד שכנגד מהווה "כיס עמו" והאם יש קושי לאתר מומחה בשל נדירות התחום.
• מינוי מומחה מטעם בימ"ש עשוי לגרום לכך שנבדק ייבדק פעם אחת בלבד ויחסכו ממנו בדיקות רפואיות רבות הכוללות לעתים מבוכה, עוגמת נפש וסבל נפשי וגופני.
• נסיבות מיוחדות.
למרבה הצער לא בנקל פוטרים בתי משפט תובעים מהגשת חוות דעת רפואית. לא מספיק שתובע יצהיר על חסרון כיס . יש צורך בפתרון חלופי, שפוי יותר מבחינת ההוצאה הכספית.
הפתרון: גישור רפואי. בחירת מגשר מוסכם ע"י הצדדים, כאשר המגשר הינו מומחה בתחום הסכסוך. הדבר אולי קצת דומה למינוי מגשר ע"י בית המשפט, רק שניתן "לדלג" על הגשת תביעה, חקירות נגדיות וכל התלאות שבדרך , כאשר ממילא אחוז גבוה ( כ 80%) מהתביעות בבית המשפט מתסיים בפשרה, ולגשת ישירות ליישוב הסכסוך או המחלוקת בסיוע המגשר- המומחה הרפואי, אשר הינו אובייקטיבי, ניטראלי ופועל ללא משוא פנים. היתרון הגדול לצדדים הוא חיסכון במשאבים יקרים כמו זמן וכסף כאשר המומחה הרפואי מקשיב ב"אוזניים מקצועיות". במסגרת ההליך הצדדים יכולים להסכים על בדיקה רפואית נוספת. גישור רפואי יכול לסייע לצדדים להגיע להסכמה ולהסדר גישור.
אירית אבישר, B.A LLB M.A מגשרת ועורכת דין אם ל 3 ילדים עוסקת במחקרים קליניים, בגישור רפואי ובעריכת דין. ניתן ליצור עמי קשר בטלפון 0544-222786 www.gishurrefui.co.il